דבורה בארון (1956-1887) סופרת, עורכת ומתרגמת. נולדה בעיירה אוזדה הסמוכה למינסק. מגיל צעיר החליט אביה, הרב שבתי בארון, כי בתו תקבל השכלה תורנית. בארון למדה עברית, תורה, מדרשים ומשניות, אך בלטה בעיקר בזכות כשרון הכתיבה שלה; בגיל שבע כבר חיברה מחזות ביידיש ובגיל חמש-עשרה עזבה את בית הוריה ועברה עם אחיה למינסק, שם החלה לפרסם סיפורים בעברית בכתבי העת "המליץ", "הזמן" ו-"הצפירה". במינסק עבדה כמורת בית והייתה פעילה כמדריכת נוער ציוני. היא התחתנה עם הסופר משה בן אליעזר, אך נישואים אלה הגיעו לקצם לאחר חמש שנים בלבד. בשנת 1910 עלתה בארון לארץ ישראל והתיישבה בנווה צדק. היא החלה לעבוד כעורכת המדור הספרותי של עיתון "הפועל הצעיר" ונישאה לעורך העיתון, יוסף אהרונוביץ'. רק בשנת 1927 ראה אור ספרה הראשון, "סיפורים", ולאחריו פרסמה עוד כחמישה עשר ספרים, עליהם זכתה בפרסי ביאליק, רופין וברנר. נפטרה בתל אביב ונקברה בבית העלמין טרומפלדור בעיר. תמונה באדיבות מכון גנזים
דבורה בארון (1956-1887) סופרת, עורכת ומתרגמת. נולדה בעיירה אוזדה הסמוכה למינסק. מגיל צעיר החליט אביה, הרב שבתי בארון, כי בתו תקבל השכלה תורנית. בארון למדה עברית, תורה, מדרשים ומשניות, אך בלטה בעיקר בזכות כשרון הכתיבה שלה; בגיל שבע כבר חיברה מחזות ביידיש ובגיל חמש-עשרה עזבה את בית הוריה ועברה עם אחיה למינסק, שם החלה לפרסם סיפורים בעברית בכתבי העת "המליץ", "הזמן" ו-"הצפירה". במינסק עבדה כמורת בית והייתה פעילה כמדריכת נוער ציוני. היא התחתנה עם הסופר משה בן אליעזר, אך נישואים אלה הגיעו לקצם לאחר חמש שנים בלבד. בשנת 1910 עלתה בארון לארץ ישראל והתיישבה בנווה צדק. היא החלה לעבוד כעורכת המדור הספרותי של עיתון "הפועל הצעיר" ונישאה לעורך העיתון, יוסף אהרונוביץ'. רק בשנת 1927 ראה אור ספרה הראשון, "סיפורים", ולאחריו פרסמה עוד כחמישה עשר ספרים, עליהם זכתה בפרסי ביאליק, רופין וברנר. נפטרה בתל אביב ונקברה בבית העלמין טרומפלדור בעיר. תמונה באדיבות מכון גנזים
שם היצירה | קריינות | קטגוריה | זמן האזנה | |
---|---|---|---|---|
טוען יצירות... |