ר' אלעזר בירבי קליר (מאה שישית-שביעית לסה"נ), פייטן מפורסם שזהותו עמדה במוקד סברות רבות מאות בשנים.רק כשהתגלתה גניזת קהיר ובה רבים מפיוטיו שהשתמרו שם, התברר שהקליר חי בסוף המאה השישית ותחילת המאה השביעית בארץ ישראל תחת השלטון הביזנטי. סגנונו היה יוצא דופן וחדשני, בעיקר בהקשר הלשוני. הוא חיבר בין לשון מקראית ותלמודית, יצר פעלים משמות והיטה פעלים בחופשיות (לדוגמה, פיוטו המפורסם לפורים: "אָץ קוֹצֵץ בֶּן קוֹצֵץ / קְצוּצַי לְקַצֵּץ…"). במרוצת הדורות נשמעה ביקורת על סגנונו, ובעקבותיה הוצאו פיוטיו מסידור התפילה הספרדי. גם בתקופת ההשכלה לעגו לסגנונו, וגם ביאליק, אך אליעזר בן יהודה ראה בו "ראש מחיי לשון עברית". עם גילוי הפיוטים הנוספים שנשתמרו בגניזה זכה הקליר להוקרה מחודשת.
ר' אלעזר בירבי קליר (מאה שישית-שביעית לסה"נ), פייטן מפורסם שזהותו עמדה במוקד סברות רבות מאות בשנים.רק כשהתגלתה גניזת קהיר ובה רבים מפיוטיו שהשתמרו שם, התברר שהקליר חי בסוף המאה השישית ותחילת המאה השביעית בארץ ישראל תחת השלטון הביזנטי. סגנונו היה יוצא דופן וחדשני, בעיקר בהקשר הלשוני. הוא חיבר בין לשון מקראית ותלמודית, יצר פעלים משמות והיטה פעלים בחופשיות (לדוגמה, פיוטו המפורסם לפורים: "אָץ קוֹצֵץ בֶּן קוֹצֵץ / קְצוּצַי לְקַצֵּץ…"). במרוצת הדורות נשמעה ביקורת על סגנונו, ובעקבותיה הוצאו פיוטיו מסידור התפילה הספרדי. גם בתקופת ההשכלה לעגו לסגנונו, וגם ביאליק, אך אליעזר בן יהודה ראה בו "ראש מחיי לשון עברית". עם גילוי הפיוטים הנוספים שנשתמרו בגניזה זכה הקליר להוקרה מחודשת.
שם היצירה | קריינות | קטגוריה | זמן האזנה | |
---|---|---|---|---|
טוען יצירות... |