אליעזר בן-יהודה (1922-1858) נולד בלוז'קי שבליטא (אז בתחומי רוסיה הצארית) ושמו היה אליעזר יצחק פרלמן. הוא היה מילונאי, עיתונאי ומוציא-לאור, ודמות מרכזית בחידוש השפה העברית כשפת דיבור. בנעוריו, הציג לו ראש הישיבה את ספרות ההשכלה ולימד אותו דקדוק עברי (שהיה אסור ללימוד). במהלך לימודי רפואה בפריז לקה בשחפת ופנה ללימוד הוראה בבית המדרש של כי"ח. ב-1879 התפרסם מאמרו הפוליטי הראשון, "שאלה נכבדה", ובו טען שתקומת העם היהודי תהיה בארץ ישראל ובשפה העברית, וחתם לראשונה בשם "בן-יהודה". ב-1881 עלה עם אשתו דבורה לארץ ישראל. בירושלים שקד על חיבור מילון עברי והקפיד על דיבור בעברית. לאחר מות דבורה נישא לאחותה הצעירה חמדה. בן-יהודה נפטר בביתו בירושלים, בעת כתיבת הכרך השמיני של מילונו.
אליעזר בן-יהודה (1922-1858) נולד בלוז'קי שבליטא (אז בתחומי רוסיה הצארית) ושמו היה אליעזר יצחק פרלמן. הוא היה מילונאי, עיתונאי ומוציא-לאור, ודמות מרכזית בחידוש השפה העברית כשפת דיבור. בנעוריו, הציג לו ראש הישיבה את ספרות ההשכלה ולימד אותו דקדוק עברי (שהיה אסור ללימוד). במהלך לימודי רפואה בפריז לקה בשחפת ופנה ללימוד הוראה בבית המדרש של כי"ח. ב-1879 התפרסם מאמרו הפוליטי הראשון, "שאלה נכבדה", ובו טען שתקומת העם היהודי תהיה בארץ ישראל ובשפה העברית, וחתם לראשונה בשם "בן-יהודה". ב-1881 עלה עם אשתו דבורה לארץ ישראל. בירושלים שקד על חיבור מילון עברי והקפיד על דיבור בעברית. לאחר מות דבורה נישא לאחותה הצעירה חמדה. בן-יהודה נפטר בביתו בירושלים, בעת כתיבת הכרך השמיני של מילונו.
שם היצירה | קריינות | קטגוריה | זמן האזנה | |
---|---|---|---|---|
טוען יצירות... |